<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת כלים סימן ד'</h1>
<h2>דף קח:</h2>
ואחר שנתן בהן ציר או מוריס נותן לתוכן יין שהמוריס שורף הכל. ומכאן התירו קצת המורים להכשיר הכלים במים רותחין ומלח הרבה ולתת בתוכן שהוא כמו ציר ושורף הכל אבל צריך לזה אדם זהיר שירתיח המים במלח עד שיותך המלח ויהיו המים מלוחין הרבה ויוליך ויביא וינענע המים בכלי מכל צדדיו אבל בהגעלה במים לבד קשה בעיני הראב"ד ז"ל לפי שאי אפשר להביא המים בכל צדי הכלי וקודם שיוכל להגיע בכל צדדיו כבר נתפרשו המים במקצת. עוד כתב הראב"ד ז"ל בתשובה דכלים שמכניסן לקיום דסגי בהגעלה ברותחין ואפילו בלא פירוק הכלי דכבולעו כך פולטו והוא שימלא הכלי מים רותחין ואם לא ימלא [מים רותחים] האבנים השרופות מה יועילו כי לא יעמדו אלא במקום ניצוצות ותוך הכלי אינו מוכשר בניצוצות אם לא ילכו המים רותחין על פני כל הכלי וישהו עליו ואין עושין אבנים שרופות אלא להגעלת יורה גדולה (כמו) [כגון] שיגעילו שפתותיה בניצוצות כדרך בליעתן ע"כ כך כתב הבעל השלמן בשמו. והרשב"א ז"ל כתב שאין דנין ציר ומוריס לשאר משקין שעירב בהן מלח.
